ברכה לשר הבטחון/ ידיעות אחרונות 4.3.83

מכלל שלל המחשבות והרגשות אשר פקדו אותי עם חילופי שר הבטחון ומינויו של משה ארנסט לתפקיד נכבד זה, התגבשה בתוכי ברכה אחת הבולטת בחשיבותה מעל ומעבר לכל הברכות האחרות:

שידע משה ארנסט למזג כראוי בין השקפת עולמו הפרטית והתנועתית איתה הוא נכנס למעמדו המרכזי במדינה- ובין המציאות הריאל-פוליטית המשתנה אשר תתדפק על דלתו מבוקר ועד ערב ותכריז- הנני!

קשה לצפות שמשה ארנסט ישנה את אמונותיו הלאומיות והמדיניות – ובוודאי לא בימיו הראשונים במשרתו- אם כי התצלום של עיזר ויצמן והנשיא סאדאת יזכירו לו תקדים לא כל כך רחוק.

קשה גם להניח שמשה ארנסט יוכל אפילו היה רוצה, לכפור בגלוי ומייד במדיניות הכוח אשר באה לביטוי במלחמת לבנון. בצדק ירגיש שר הבטחון החדש שמחובתו למצות את פרות המלחמה עד המירב האפשרי לבל יחזרו המחבלים לפעול נגדנו מלבנון בכל העתיד הנראה לעין.

תהיה זו תמימות מוגזמת להעריך שבעקבות שרות של שנה אחת בלבד כשגריר בארה"ב יאמץ משה ארנסט תפיסה כוללת של ההתרחשויות במזרח התיכון מנקודת ראות דומיננטית אמריקאית ויתפתה לסמוך על ארצות הברית מעבר לממוצע המקובל במדיניות הבטחון הישראלית. ייתכן אפילו שדווקא בואשינגטון נוכח משה ארנסט עד כמה מוגבלת המעצמה העולמית הראשונה בעולם ביכולת התערבותה הישירה ברחבי התבל לכפיית רצונה- ומכאן יסיק מסקנות לגבי גבול האמינות שאנו רשאים לייחס לחלקים מסויימים במדיניותה- גם אם איין ספק בכנותה.

מזערית מהכל יכולה להיות תקוותנו שהאיש משה ארנסט אשר התנגד בכל מאודו להסכמי קמפ דייויד ולויתורים שלנו בסיני אשר נראו לו מפליגים, יתן ידו לכל הסדר עם ירדן ועם הפלשתינאים, אשר יסכן, ולו במעט, את שלמות אחיזתנו בארץ ישראל כולה.

נושאים אלה ואחרים, הדומים להם, ישמשו בוודאי סלעי מחלוקת לדיונים פוליטיים פנימיים מתמשכים ולגיטימיים.

לעומת זאת, ובהסתמך על יושרו האינטלקטואלי ועל היותו, גם על פי הכרותי אותו וגם על פי עדותו על עצמו, איש מערכת ועבודת צוות, ניתן לצפות ממנו ולברך אותו ביכולת להיפתח אל נתונים וכווני דרך חדשים ולהכניס אותם אל מסגרת שיקוליו תוך בדיקה והערכה מתחדשת של דעותיו ואמונותיו בעבר ובהווה.

כמי שמכיר את היסטורית הממשל בארה"ב יודע שר הבטחון שאין פגם מוסרי וערכי בשינוי עמדותיו של נשיא בפועל בהשוואה לדעות והתחייבויות אשר השמיע טרם בחירתו. גם המהפך אשר חל בעמדותיו של ראש הממשלה מנחם בגין, לקראת ביקור סאדאת ובהמשכו, יכולים להכשיר עבור משה ארנסט את המצע המעשי לשינוי גישה בעקבות התרחשויות ותהליכים המתפתחים בתוכנו ובעיקר אצל שכנינו

אינני מכיר עוד גוף בישראל אשר יכול לסייע בתחומי מידע והערכות מצב אוביקטיביות החיוניים כל כך לבדיקה עצמית ולהמנעות מקשיחות מחשבתית, כמו המערכת הבטחונית והצבאית שלנו, על כלל שלוחותיהן.

אני מברך את שר הבטחון ברוחב דעת ובנכונות לתת למערכת זו חופש פעולה אינטלקטואלי ולהקשיב לה- גם אם לא בהכרח יקבל את דעתה.

בהיותו קרוב יותר לצה"ל ובמגעיו היום יומיים עם לוחמיו ומפקדיו ירכוש קרוב לוודאי שר הבטחון יתר בטחון ואמון בעצמתנו הצבאית- ועל בסיס איתן זה יוכל אולי לבחון מחדש חלק מתפיסותיו על מרכיבי הבטחון ועל יכולתה של ישראל לנווט את דרכה המדינית בטחונית בין סיכונים ובין סיכויים. אם אמנם, מעבר לאמונתו הציונית מושתת יחסו של שר הבטחון אל יהודה ושומרון גם על בסיס שיקולים בטחוניים טריטוריאליים, אין לי כל ספק שהעימות השוטף עם גורמי הבטחון יפתח בפני משה ארנסט נתיבי חשיבה נוספים ואולי אף שונים מאלה המקוננים בו עכשיו.

סוריה פתחה צבא רב ממדים ומודרני והיום הוא עומד על פרשת דרכים: מחד הוא נחל במלחמת לבנון תבוסה, אשר בתחום האויר היתה גם מוחלטת ומבישה, ומצד שני היא חוזקה על ידי נוכחות סובייטית מוגברת של נשק ואנשים.

אין זה המקום להעריך במפורט את רצונה של סוריה לחדש נגדנו בקרוב מלחמה ואת נכונותה ומוכנותה להוציא רצון זה מן הכוח אל הפועל. נושא זה יהיה ללא ספק בין הראשונים אשר יובאו לתשומת ליבו של שר הבטחון ויחייבו אותו בקביעת מדיניות. בברכה זו למשה ארנסט אני רוצה להביע את התקוה שבמקביל להתעמקות באיום הצבאי הסורי ילמד שר הבטחון גם את מגוון האפשרויות הכולל שלנו להתמודד איתו ויווכח עד כמה, בהתבסס על ההצלחה במלחמה האחרונה בפרט ועל עוצמתנו הלאומית והצבאית ככלל, מגוונות דרכי הפעולה שלנו בתחומי המדיניות ואין הן קשורות בהכרח לתפיסה הכוחנית של הרתעה אמינה הנסמכת בעיקר על עימותים צבאיים מתמשכים.

איש מאיתנו אינו ממונה על אש"פ ואינו יכול לדבר בשמו. בקושי רב מצליחים ראשי אש"פ עצמם לדבר בשפה אחת וכפי שנוכחנו בועידת אלג'יר, הם מתלבטים בתוכם על ניסוח מדיניות משותפת. לכל מי שאינו מחויב לנקיטת עמדה ישראלית מפורטת קל על כן לקבוע ולהכריז שבאש"פ ובקרב הפלשתינאים "אין כל חדש", ולהמשיך לפיכך בהתעלמות ובהתנכרות- כביכול אין בעיה.

אולם מגוון המידע הזורם ללשכתו של שר הבטחון נושא בכנפיו גם תנודות ושינויים קלים וזעירים שהאוזן הקשובה, אם רק תרצה, תבחין בהם ותלמד מהם. גם אם מסקנותיו של משה ארנסט ביחס לפלשתינאים יהיו שונות מאלה העשויות להיות מקובלות על אחרים, אני מברך אותו ביכולת לקלוט בזמן אותות וסימנים,

ובמיוחד אלה הזרים להשקפת עולמו, על מנת שלא יחטא בהתעלמות ולא תצמח בצילו פטרית רעל של קונספציות בלתי בדוקות.

אם אמנם יגלה משה ארנסט נכונות ורצון לבחון אמיתות ולרדת אל חקרן- ואני מאחל זאת לו ולנו- אין לי ספק שהוא ימצא אצל כולנו מידה רבה של רצון טוב- לעזור, לסייע ולהתמודד בהצלחה.