רמטכ"ל מתוודע לפעילות פוליטית מדינית

בשעה 13:05 הצגתי לשר הביטחון מפה שבה החלק המזרחי של קוניטרה עובר לסורים אך לא המערבי, וכן עוברת אליהם פתחת רפיד בדרום, אך לא יותר מכך. אף כי מאז יומי הראשון כרמטכ"ל לחץ שר הביטחון על ויתורים, הפעם העיר השר שהוא לא יציג מפה כזו לממשלה אם אני, כרמטכ"ל, אטען שהיא מחלישה את הביטחון שלנו. כמו כן, לא יציג את המפה לקיסינג'ר, כי הוא לא יקבל אותה. התפתח דיון חריף שבמהלכו ציין השר, כי בכל מקום שניתן להזיז דרך או מוצב, וזה אפשרי מבחינה טופוגרפית – עלינו לעשות זאת. לדעתו מוכרחים להציג מפה עם ויתורים מסוימים שלנו. אני מודה שלא הבינותי את כל תכסיסיו של השר והבהרתי שיש תיקוני גבול קלים, שאותם לא אוכל לתאר כמסכנים את הגנת רמת הגולן – ויש כאלה שלגביהם לא אוכל לומר זאת. התנגדתי בתוקף לכל ויתור על הישגינו מצפון לקוניטרה, המקנים לנו יתרון אסטרטגי כלפי דמשק או הקטנת המרחב שלנו מול רמת מגשימים, כי הם אמנם מסוכנים! על בסיס זה נמשך הדיון, ובסופו של דבר סיכם שר הביטחון את המפה שתוגש לממשלה ולקיסינג'ר, הכוללת ויתור שלנו על מרבית קוניטרה ונסיגות מסוימות לאורך הקו.

נושא אחר, שעורר ויכוחים, היה הרכב כוח האו"ם, גודלו ותפקידיו. אישית לא ייחסתי לכך חשיבות גדולה. לא ראיתי בכוח או"ם כלשהו גורם בעל משקל אלא ביטוי סמלי לנכונות שני הצדדים לשמור על ההסכם. לא הבינותי את השינוי המהותי בעמדתו של שר הביטחון, אשר בעבר זלזל בכוח האו"ם וראה בו מעין גוף חצי עוין, ואילו עתה התווכח על כל 100 חיילי או"ם. משום מה ראה בהם שר הביטחון, הפעם, גורם מייצב ובעל ערך, בעוד שבעבר גרס התייצבותנו אל מול הערבים פנים אל פנים, ללא חיץ. לעומת זאת, הנשיא אסד הציג תנאים והגבלות להפעלת כוח האו"ם, ועמד על כך שיינתן לכוח גוון שונה מזה שהוצב בסיני. לבסוף נמצאו הניסוחים המתאימים וגם נושא זה מצא פתרונו.

נושא אחר שייחסנו לו חשיבות ואסד השתמש בו נגדנו לא פעם, היה החזרת התושבים הסוריים לקוניטרה ולכפרים באיזור שבין הצבאות. בין הנימוקים העיקריים להצדקת ההחזרה של קוניטרה כולה לסורים הובלט אי הרצון הסורי לחזור ולהתיישב בקוניטרה, כאשר חלקה נתון לשלטון ישראלי.

יותר מזה, אסד הסביר לקיסינג'ר שהכבוד והחיים השגרתיים של התושבים הסוריים בקוניטרה לא יסבלו נוכחות ישראלית מאיימת ומביישת על הגבעות החולשות על העיר מכל עבריה. אנחנו ראינו בחזרת התושבים לאזורים המפונים חשיבות אמיתית, כאות וסימן לכוונה כנה לצעוד לקראת הסכמים ושלום. תקווה זו היתה בין הגורמים המעשיים לנכונות שלנו לויתורים בעיר ולנסיגות מסוימות לאורך הקו, אשר ירחיקו את צה"ל מהכפרים אליהם אמורים התושבים לחזור. לכן גם לא התנגדנו לכוח סורי משטרתי אזרחי מסוים, אשר ייצג את החוק וישמור עליו.

אולם באשר להבטחה לא להפעיל חיילים שלנו במורדות הרכסים השולטים על קוניטרה, הבהרתי לקיסינג'ר עד כמה בקשה זו בלתי אפשרית: "הרי אתה יודע, ד"ר קיסינג'ר, שמבחינה מקצועית זה בלתי אפשרי". קיסינג'ר הוריד את משקפיו וחזר על שאלתו תוך קריצת עין. חייכתי והשבתי לו תוך קריצת עין: "אם כך – בסדר". למחרת דיווח לנו קיסינג'ר, וכאן שוב הוריד משקפיו מעיניו, כי הסורים, – תוך קריצת עין – הסכימו להסדר, ואסד מרוצה.

עד היום פועל ההסדר לשביעות רצון כללית.

ביום שני, 6 במאי, לפני הנסיעה לשיחות בירושלים נערך דיון מוקדם אצל שר הביטחון. ניתחנו שוב את אפשרויות הפעולה בסוריה ובלבנון ועברנו על מפת ההפרדה – לשפץ ולהתוות קווים מדויקים. דיווחתי לשר על החרפת האש הסורית ועל הוראתי לדילול מפקדות ולהרחקת חיילות, בעקבות היפגעות המפקדה של "גולני" בכפר ג'בא. הבהרתי דעתי שעקב ההסלמה הכללית יורד במקצת מיקוד תשומת הלב לחרמון, ועינו לחשוב על הנחתת מכה חזקה לחזית הסורית כולה. שר הביטחון העלה ספקות אם דבר כזה יאושר בממשלה.

בדיון הממשלה נידונה ההצעה שלנו ועלו דעות שונות – מבלי לטשטש את הרצון הכללי של הממשלה, כולל מערכת הביטחון, להמשיך במשא ומתן.