ערכו של פיקוד זוטר

כל מפקד יחידה היה שמח אילו ניתן לו הזמן הדרוש ל אמן בעצמו את מפקדי המשנה שלו (נוסף על מה שרכשו בקורס הצה"לי), לפני שיגש לאימון חייליו. הקורס מקנה לחניכיו יסודות כלליים של מנהיגות צבאית – כפי שהם משתקפים בזווית ראייתם של המפקדים בקורס. על בסיס זה, שהוא בדרך כלל חיובי וטוב מאוד, שואף כל מפקד יחידה להוסיף ולהקנות ליחידתו את כוונותיו, תפיסותיו ורצונו שלו.

לקורס, מעצם מהותו ומבנהו, משטר, נוהגי עבודה ונוהגי פיקוד משלו, השונים ורחוקים מאופייה של יחידה קרבית השוני בין הקורס לאימון ביחידה מקיף גם את מטרת האימון וייעודו. היחידה מאמנת ביתר תכליתיות למשימות מוגדרות ו צפויות, לכן ניכר הבדל גם ברוח האימון ובדרישות. ואפילו באותו נושא אימון עצמו- לחימה על היעד- ניכר הבדל בקורס- יעד האויב הוא כללי ואילו בפלוגה- מתאמנים על יעד אויב מוחשי ביותר. כל מפקד קובע בדיוק מי ירוץ לאיזו עמדת אויב וכיצד בדיוק יטהר אותה.

לכן כה חשוב, שיהא למפקד היחידה זמן להקנות למפקדי המשנה שלו את תורתו, את השקפת עולמו המבצעית ולהשכילם, כיצד בכוונתו להנהיג את היחידה בלחימה. מקובל לחשוב שניתן לענות על צורך זה בתדריכים. למעשה, אין הדבר כך. נסיוני הוכיח לי למעלה מכל ספק, שערכם של תדריכים בעל-פה בנושאי ביצוע-בנשק ובשדה- מזערי הוא. על כן, חשוב לבוא אל יחידת חיילים עם חבורת מפקדים מגובשת ועשויה מקשה אחת מבחינת תורות הלחימה. דבר זה נוסף אמון בחיילים ומקל על לבטיהם, על חששותיהם ועל פחדם.