טיפול פיקודי בנושאי אנוש

"לכן הרגשנו צורך לאפשר להם לנסוע מידי פעם הביתה, לעשות כל שבגדר האפשר על מנת להקל על המשפחות- ולחזור ליחידה רגועים".

מקצועות אלה נלמדים, בדרך כלל, בבסיס הקבע שבו מצויים התקנים מתאימים להקניית החומר ולקליטתו, עזרים טכניים להדרכה טובה ומומחים בתחומים המיוחדים. אימון מקצועי זה אינו כרוך במאמץ גופני קשה, ולכן ניצלנו תקופות אלו גם להבראה, להחלמה, לאגירת כוחות, לביקורים במרפאה ולטיפול פיקודי בנושאי אנוש.

היו בפלוגה ד' בעיות סעד לא מעטות. חיילינו באו מבתים של "עמך". רבים- ממשפחות מרובות ילדים ומטופלות גם בהורים קשישים, שאינם מסוגלים לעבוד. החיילים, שעזבו בתים אלה- למרות שירותם החשוב בצבא- העיק עליהם מצפונם: הם עצמם זכו ביחידה למלבוש, למזון ולקורת גג בטוחים בעוד שחלק מן המשפחות נשאר, לא במקרה אחד, כמעט בחוסר כל.

לכן, הרגשנו צורך לאפשר להם לנסוע מידי פעם הביתה, לעשות כל שבגדר האפשר על מנת להקל על המשפחות- ולחזור ליחידה רגועים.

ראיונות אישיים רבים עם החיילים נסבו על הנושא הזה. לעיתים היה לעיל ידי לסייע ולעיתים נאלצתי להשיב את פניהם ריקם. גם אלו שלא נענו, חשוב היה להם להרגיש שמילאו חובתם כלפי ביתם. יכלו לכתוב הביתה, שדיברו עם המפקד, והלה אמר להם, הבטיח להם וכו'.

כשלעצמי, רכשתי הערכה לעצם המעשה הגדול שבהתנדבות לצנחנים, ולכן הייתי משוכנע, שראויים האנשים לטיפול ואף לזכויות יתר מטעם הצבא גם בנושא זה. לחיילים, שבקשותיהם לסעד משפחתי נענו בשלילה, השתדלנו להשיג טיפול חוזר ויחס לפנים משורת הדין; ולחיילים מצטיינים במילוי תפקידיהם הענקנו חופשות מיוחדות, כדי שיוכלו ללכת לעבוד ולסייע ישירות למשפחותיהם.