גם הכושלים והחלשים חושלו

אימוני היום היו קשים לא פחות, השמש הקופחת בחוזקה, הגבעות החלקות והחשופות, הרקע הכללי הבהיר- כל אלה מחייבים הרגלי שדה מיוחדים. ישנם חוקי הסתגלות מיוחדים לצמא וליובש. מאוחר יותר אף נמצא, שאין גוף האדם מסוגל ל"התרגל" לפעול ללא נוזלים. אך בלבי אין ולא היה ספק באפשרות לאמן ולתרגל את כוח הרצון להסתגל למשטר מים ומזון, ההכרחי בתנאי מדבר. זה מחייב לקבוע יחס נאות בין תנועה למנוחה, לקבוע תוואים נכונים להליכה, לקבוע היכן ובאיזה אופן לנוח, ללמד כיצד לשתות במדבר, באיזה קצב ולפי איזו חלוקה, זה מחייב ניסיון לשם התאמה בין הצרכים האובייקטיביים של המנגנון הגופני לבין כוח הרצון הסובייקטיבי של הפרט.

תרגילי היום, התנועות, ההסתערויות ונשיאת הנפגעים בחום היום ובלהט קרני השמש, במידה המתאימה, סיפקו לחיילים ממד חשוב להכרת עצמם ויכולתם. אדומי פנים, שטופי זיעה ומכוסי אבק היו חוזרים לעת צהרים למאהל. לרוב היתה אלונקה נושאת פצוע על כתפיהם וקללה בפיהם. את מנת זעמם הראשונה היו פורקים על "הפצוע האגואיסט" השרוע על האלונקה- זו היתה נשמטת ארצה באופן פתאומי על מטענה החי, העשוי להיהפך מעתה לפצוע אמת. את מותר שנאתם היו מכלים במכלי המים ומרוקנים אותם אל תוך בטניהם המתנפחות . לימים למדו החבר'ה, שאין ברכה בשתייה רבתי ללא מנוחה קודמת, אולם בחום ובצמא לא תמיד נשמעים לקולות ההיגיון והניסיון.

אם קיללו פעם החבר'ה את רגע בואם לצנחנים- סדרה זו סיפקה את מירב ההזדמנויות. אולם- ראה זה פלא- הנפל בסדרה זו היה אפסי. הסתבר, שהזמן עושה את שלו, וגם הכושלים והחלשים שבחבורה חושלו עד למידה, שבה הקושי הופך ממכשול לקרש זינוק. רוב המשימות בוצעו בהצלחה. היו כמובן, טעויות בניווט, שיבושים בלוח זמנים וגילויים של התנהגות בלתי הולמת, אולם הללו היו חריגים מועטים וחסרי משמעות. כאשר שוררת אוירה כללית חיובית, והכוונות טובות,. אין לראות בחומרה משגים וטעויות. לכל לוחם יש יום טוב ויש יום רע, וכפי שנהגו החיילים עצמם לומר: "רק לרבי זה לא יכול לקרות". אצל מי שמרבה בעשייה- הטעות היא לגביו תופעל לוואי טבעית והכרחית.