חטיבה 55

פתח דבר

חטיבת הצנחנים 55

הקמת חטיבת הצנחנים במילואים 55 החלה בשנת 1964 כאשר גדוד המילואים הותיק – גד' 28 (בפיקודו של יוסי פרדקין) שהוקם לקראת מבצע "קדש" ב- 1956 – הועבר מחטיבת הצנחנים הסדירה 35 על מנת לשמש כגרעין להקמת חטיבה חדשה של צנחנים במילואים. בניית החטיבה נמשכה לאיטה עד שנת 1966, הוקמו שאר גדודי החטיבה – גד' 66 (בפיקודו של יוסי יפה) וגד' 71 (בפיקודו של עוזי עילם), בשני הגדודים נעשה שילוב בין סגל פיקוד וותיק ומנוסה, ברובו יוצאי הצנחנים של ראשית שנות ה- 50, עם חיילים ומפקדים צעירים שזה עתה שוחררו. כמו כן הוקמו היחידות החטיבתיות – סיירת, פלוגת קשר, פלוגת הנדסה (חה"ן), פלוגת רפואה (פח"ח) וכן מפקדת החטיבה והמטה הקרבי שלה. בקיץ 1966 מונה אל"מ מרדכי (מוטה) גור כמפקד החטיבה, בהנהגתו הנמרצת נכנסה החטיבה לתכנית מזורזת של אימונים ותרגילי מטה שנועדו להכשירה כחטיבה לוחמת מן המניין בסדר הכוחות (סד"כ) של צה"ל. אימון ההקמה המלא של החטיבה יועד לחודש אוגוסט 1967 – למעשה הפך הקרב לשחרור ירושלים לאימון ההקמה האמיתי של החטיבה.

נסיבות הכניסה לקרב על ירושלים

בתקופת ההמתנה לפני פרוץ מלחמת "ששת הימים", יועדה החטיבה להילחם במבצע מוצנח ומונחת מן הים, שמטרתו היתה להציב כח בלימה בעורף הצבא המצרי באזור אל-עריש שבצפון סיני, זאת על מנת לשמש כ"סדן" למהלומה של פריצת הקו המצרי ע"י "אוגדת טל" בגזרת פיתחת רפיח. במשך כמעט שלושה שבועות תכננה מפקדת החטיבה את המבצע, בעוד שהיחידות מתאמנות לקראתה מבלי לדעת מהי משימתם האמיתית.
בליל יום א' – 4.6.67 הועברה החטיבה לשטח כנוס בגבעות שממערב לשדה התעופה תל-נוף על מנת להיערך לביצוע משימתה. עם בוקר יום ב' – 5.6.67 השקיפו לוחמי החטיבה על המראת המטוסים לתקיפת הפתיחה של מלחמת ששת הימים, זאת תוך כדי הכנות קדחתניות לביצוע המשימה.
במהרה התברר, למפקדים ואח"כ ללוחמים, שאין צורך בביצוע משימת החטיבה. התקדמות הכוחות בפיתחת רפיח והצלחת המהלומה האווירית עשו את משימת החטיבה למיותרת. אווירה של תסכול אפפה את לוחמי החטיבה – ידענו שרוב רובו של צה"ל ובמיוחד חטיבות הצנחנים האחרות משתתפים בלחימה, ואילו אנו נשארנו מהצד. הרגשה זאת לא ארכה זמן רב.

הרקע הכללי ללחימת החטיבה בירושלים

בבוקר יום ב' – 5.6.67 תקפו כוחות הצבא הירדני בירושלים. התקיפה לוותה בהפגזה ארטילרית של ירושלים העברית. מטרת ההתקפה היתה לבצע "מחטפים" במספר אתרים אסטרטגיים ב"קו התפר" שבין ירושלים הירדנית לירושלים העברית, זאת לאחר שהמלך חוסיין השתכנע ב"הצלחת" המצרים בקרב בסיני. המתקפה נפתחה בניסיון השתלטות על אזור ארמון הנציב, ולפי ידיעות המודיעין הישראלי – עיקר כוונתה היתה להשתלט על המובלעת הישראלית בהר הצופים, שהוחזקה ע"י כוחות מועטים מתום מלחמת השחרור.
פיקוד המרכז, שלפי כל הערכות המצב שהתקיימו לפני המלחמה לא היה אמור כלל להשתתף במהלכה, נקלע באחת לקרב "היתקלות" במוקד החשוב ביותר לישראל – בירתה ירושלים. לרשות הפיקוד עמדו בסה"כ שתי חטיבות לוחמות: חטיבה 16 – החטיבה המרחבית של ירושלים, והחטיבה המשוריינת 10 (הראל). לקראת צוהרי יום ב' סופחה לסד"כ הפיקוד חטיבת הצנחנים 55 שהתפנתה ממשימתה בסיני.
משימת הפיקוד בשעה זאת היתה להדוף את מתקפת הצבא הירדני ולנצל את ההצלחה מהדיפת ההתקפה לשיפור גבולותיה של ירושלים העברית, ואם יתאפשר – שחרור העיר העתיקה.

משימת חטיבה 55

ביום ב', בשעה 14.15 התייצב המח"ט, מלווה בקציני האג"מ והמודיעין החטיבתיים, במפקדת האלוף עוזי נרקיס – אלוף פיקוד המרכז, לקבלת הפקודה למשימת החטיבה:

המטרה:

א. חטיבה 55 תפרוץ בחצות את ה"קו העירוני" המפריד בין ירושלים העברית לירושלים הירדנית, תיצור מעבר קרקעי מאובטח בין העיר העברית למובלעת הר הצופים ותהדוף מתקפה ירדנית הצפויה בבוקר על הר הצופים.

ב. החטיבה תהיה בכוננות להמשך הלחימה לשחרור העיר העתיקה.

עיקרי תכנית המבצע:

א. המשימה הכללית

  1. החטיבה תבקיע את הקו העירוני בגזרת השכונות בית ישראל החדשה ופאג"י, תתקדם לכיוון הר הצופים בציר ואדי ג'וז ותחבור במהירות האפשרית עם הכוח במובלעת הר הצופים.
  2. החטיבה תייצב מעבר קרקעי בין העיר הישראלית לבין מובלעת הר הצופים.
  3. החטיבה תיצור מאחזים מול השערים הצפוניים של חומת העיר העתיקה על מנת ליצור אפשרות להמשך לחימה לכיבוש העיר העתיקה

ב. משימות היחידות

  1. גדוד 66 יבקיע את הקו העירוני באזור "בתי המפונים" שבשכונת פאג"י וישתלט על השטח השולט על ציר ואדי ג'וז מצפון (מתחם בית הספר לשוטרים/גבעת התחמושת ושכונת שיך ג'ראח).
  2. גדוד 71 יבקיע את הקו העירוני באזור שכונת בית ישראל החדשה, ינוע בציר ואדי ג'וז ויחבור במהירות האפשרית לכח המחזיק בהר הצופים.
  3. גדוד 28 יעבור במעבר שהובקע ע"י גדוד 71, ישתלט על השטח השולט על ציר ואדי ג'וז מדרום (מעבר מנדלבוים והחלק הצפוני של העיר הערבית החדשה, יבקיע צירים וייאחז מול שער שכם ושער הורדוס (הפרחים) ועל מוזיאון רוקפלר.
  4. היחידות החטיבתיות יסייעו לביצוע המשימה בהתאם לתפקידיהן.

מהלך הלחימה

יום שני – 5.6.67

  • עד הצהרים – החטיבה מתארגנת למבצע באל-עריש. מגיעות ידיעות על ביטול המבצע.
  • אחר הצהרים – החטיבה מועברת לפיקוד המרכז, המח"ט – אל"מ מוטה גור, יוצא לקבוצת פקודות אצל אלוף הפיקוד, הסמח"ט – סא"ל משה פלס (סטמפל), מקבל אחריות על העברת החטיבה לירושלים.
  • לקראת ערב – מפקד החטיבה מנהל קבוצת פקודות חטיבתית בפינת רח' צפניה/ רח' הנביאים, מפקדות הגדודים יוצאות לתצפית על הגזרות המיועדות להבקעת ה"קו העירוני", יחידות החטיבה בתנועה לשטח כינוס בשכונת בית הכרם.
  • לילה, שעה 20.00 – קבוצת פקודות חטיבתית שניה בביה"ס "אוולינה דה רוטשילד", מפקדי היחידות מקבלים משימות מפורטות.
  • לילה, שעה 22.15 – מפגש של מפקד החטיבה עם אלוף הפיקוד ושליח המטכ"ל – אלוף רחבעם זאבי, בחפ"ק (חבורת פיקוד קדמית) הפיקודי על גג בית ההסתדרות, נתוני הלחימה מצביעים על הכרח לבצע את החבירה למובלעת הר הצופים לכל המאוחר עד לבוקר יום ג' (צפויה התקפת שריון ירדנית עם בוקר). מפקד החטיבה מבקש שהות להחלטה באם להבקיע עוד בלילה או לדחות את התקיפה לשעה 08.00 בבוקר.
  • לילה, שעה 11.30 – קבוצת פקודות שלישית בחפ"ק החטיבה ברח' צפניה, על דעת מפקדי הגדודים מחליט מפקד החטיבה להבקיע את ה"קו העירוני" בחסות החשיכה בשעה 02.00 בהתאם לתכנית.
  • לילה – כל הכוחות מתארגנים ללחימה – מקבלים פקודות ותדריכים מקוצרים ומכינים את הציוד.

יום שלישי – 6.6.67

  • לילה, שעה 01.00 – אלוף הפיקוד מגיע לחפ"ק החטיבה ברח' צפניה ומאשר את תכנית המתקפה, הכוחות בתנועה לשטחי כינוס ליד אזורי ההבקעה. מפקדת החטיבה עוברת לחפ"ק על גג ברח' יואל בשכונת מאה שערים.
  • לילה, שעה 02.15 – הגדודים 66 ו- 71 מתחילים בהבקעת ה"קו העירוני", תוך כחצי שעה מסתיימת ההבקעה עם מספר מועט של נפגעים, הגדודים פורצים לביצוע משימותיהם.
  • לקראת אור ראשון – גד' 28 ומפקדת החטיבה מופגזים בשכונת מאה שערים,יש עשרות נפגעים, מתארגנים וממשיכים בתנועה. גד' 28 עובר במעבר שהובקע ע"י גד' 71 ומתחיל לבצע את משימותיו.
  • שעות הבוקר המוקדמות – כל יחידות החטיבה נלחמות, מוקדי הקרבות העיקריים מצויים בגבעת התחמושת (פלוגות ב' ו-ג' של גד' 66) ובדרך שכם (פלוגות א' ו-ג' של גד' 28).
  • בוקר, שעה 05.00 – גד' 71 משתלט על שכונת ואדי גו'ז וחובר למובלעת הר-הצופים – משימתה העיקרית של החטיבה הושלמה.
  • שעות לפני הצהרים – כל יחידות החטיבה בלחימה להבטחת משימתם השניה – ייצוב מעבר קרקעי להר הצופים והבטחת המאחזים מול שערי העיר העתיקה. הלחימה קשה, מפוזרת בעשרות מוקדים וגובה מחיר כבד בנפגעים.
  • לפני הצהרים, שעה 10.15 –יחידות החטיבה השלימו את משימותיהן, מפקדת החטיבה במוזיאון רוקפלר, נמשכים קרבות טיהור בכל האזור שנכבש בעיר הערבית החדשה.
  • שעות אחה"צ – התארגנות, מגיעה פקודה להמשיך עם אור אחרון בהשתלטות על הרכס שממזרח לירושלים (מהר הצופים עד מלון אינטר-קונטיננטל).
  • אור אחרון – מתחילה תקיפה לכיוון הרכס המזרחי – סיירת חט' 80 ופלוגת הטנקים מגד' השריון של פיקוד המרכז מובילים, גד' 71 נע לכיוון רכס אוגוסטה -ויקטוריה. הכוח המוביל טועה ופונה לדרך יריחו, מסתבך בקרב עם כוחות באזור הגשר שליד שער האריות. המתקפה נעצרת.
  • לילה, עד שעה 24.00 – מגיעה פקודה להיערך מול מתקפת נגד של השריון הירדני על העיר הערבית החדשה, יחידות החטיבה נערכות למגננה, במקביל מחלצים את הסיירת והטנקים מהגשר שעל דרך יריחו. השריון הירדני נבלם ע"י חיל האוויר באזור מעלה האדומים.

יום רביעי – 7.6.67

  • לילה, 02.00 – מגיעה פקודה לחדש בבוקר את ההשתלטות על הרכס המזרחי, מפקדת החטיבה בחפ"ק רוקפלר מבקשת לפתוח במתקפה בשעה 10.30, מפקדת הפיקוד לא מאשרת – "שעון החול המדיני אוזל במהירות" יש לפתוח את המתקפה בשעה 08.00 בדיוק.
  • שעות הבוקר המוקדמות – מפקדת החטיבה מתכננת ו"מורידה" פקודות, היחידות נערכות להמשך הלחימה. גד' 66 חובר להר-הצופים.
  • בוקר, שעה 08.00 – הלחימה על הרכס המזרחי מתחילה עם תקיפת חיל האוויר על מוצב אוגוסטה-ויקטוריה, גד' 66 תוקף מהר הצופים לצפון מוצב אוגוסטה-ויקטוריה, גד' 71 תוקף משכונת ואדי-ג'וז לדרום מוצב אוגוסטה-ויקטוריה, שדרה ממונעת של פל' הטנקים ושתי סיירות נעה במעלה הרכס לשכונת א-טור ומלון אינטר-קונטיננטל, חפ"ק החטיבה עם השדרה הממונעת. גד' 28 בכוננות להמשך לחימה לכיבוש העיר העתיקה.
  • שעה 09.15 – תוך כדי תנועה להשתלטות על הרכס המזרחי, מתקבלת הפקודה מפיקוד המרכז לכיבוש העיר העתיקה. חפ"ק החטיבה מגיע לרחבת מלון אינטר-קונטיננטל.
  • שעה 09.30 – מפקד החטיבה פוקד באלחוט – "כל הגדודים להתקדם לעיר העתיקה דרך שער האריות". חפ"ק החטיבה מוביל דרך שער האריות אל רחבת הר הבית, מפקד החטיבה עולה ראשון במדרגות המזרחיות של הר הבית, הסמח"ט מניף דגל עלהכותל המערבי.
  • שעה 10.00 – המח"ט מדווח לפיקוד – "הר הבית בידינו". פקודה לגדודים: גד' 28 פותח ציר לשער שכם, גד' 71 פותח ציר לשער יפו, גד' 66 משתלט על הרובע היהודי עד שער ציון, טנקים וסיירות חוסמים את דרך יריחו בצומת אבו-דיס.
  • שעות אחר הצהרים – החטיבה מתארגנת בגזרת הלחימה, המוני עם ישראל מציפים את רחבת הר הבית והכותל המערבי.

מיום חמישי – 8.5.67 עד יום ב' – 12.7.97

החטיבה מועברת לפיקוד הצפון, מתכננת ומשתתפת באופן חלקי בקרבות לכיבוש הגולן, חוזרת ביום א' לירושלים ומקיימת ביום ב' מסדר סיום הלחימה ושחרור על רחבת הר הבית.

אחרית דבר

האויב

מול חטיבה 55 לחמה חטיבת עילית בדואית של הצבא הירדני, בלחימתה היא גילתה אומץ רב, דבקות במטרה ועקשנות. תוצאות תכונותיו אלה של האויב השאירו את חותמן הכבד במספר האבדות הרב של החטיבה. במשך השנים נוצרו קשרים עם מפקדי החטיבה הירדנית שהסתיימו במפגש משותף בגבעת התחמושת. במפגש זה הביעו הירדנים הערכה רבה ללחימתם של לוחמי חטיבה 55.

המחיר

קרב חטיבה 55 לשחרור ירושלים היה מן הקרבות הקשים של מלחמת ששת הימים. במהלך הקרב נהרגו 98 מלוחמי החטיבה וכ- 400 נפצעו.

הגבורה

במהלך הלחימה בוצעו על ידי לוחמי החטיבה מעשי גבורה רבים, אחד מביטוייהם היה במספר העיטורים הגדול שהוענק ללוחמי החטיבה: 14 לוחמים עוטרו בעיטור המופת, 5 לוחמים עוטרו בעיטור העוז, שני לוחמים – סרן מרדכי (מורדי) פרידמן וסמל איתן נאוה – עוטרו בעיטור הגבורה.

אחוות הלוחמים

חווית ההשתתפות של לוחמי החטיבה בקרב לשחרור ירושלים גיבשה מסכת של אחוות לוחמים נדירה, ביטוייה העיקריים נמשכים עד היום והבולטים בהם הינם:

  • הקרן לטיפול במשפחות הנופלים – הקרן הוקמה ע"י לוחמי החטיבה לאחר הקרב לשחרור ירושלים ועם תום מלחמת יום הכיפורים הצטרפו אליה לוחמי שאר יחידות הצנחנים. הקרן פועלת מזה 30 שנה ומלווה את משפחות הנופלים, מארגנת טיולים וקייטנות לבני הלוחמים שנפלו ולרעיותיהם ותומכת בהם בכל נושא נדרש. בקרן פעילים עשרות מוותיקי הצנחנים, המשתתפים בפעילויותיה ומממנים את רוב עלותם.
  • כנסי הלוחמים – מידי שנה נאספים מאות לוחמי חטיבה 55 לאזכרות ליד האנדרטאות הגדודיות הפזורות באתרי הלחימה. אחת לחמש שנים מקיימת "עמותת הצנחנים משחררי ירושלים וצולחי התעלה" עצרת זיכרון גדולה, אליה מגיעים אלפי לוחמי החטיבה, בני משפחותיהם ומוזמנים שהיו אתנו בימי הקרב.
  • הנחלת מורשת הקרב – לוחמי החטיבה לדורותיהם בונים את עמוד השדרה של הפעילות להנחלת מורשת הצנחנים לבני הנוער ולחיילים הסדירים, המתקיימת בהיקף גדול וייחודי ועוסקת בהקניית הערכים ומורשת הקרב שהובילו את לוחמי החטיבה ואת כלל לוחמי הצנחנים למיקומם ב"חוד החנית" של מלחמות ישראל.